במשך שנים רבות נתפסה קיימות בעיקר כנושא סביבתי או שיווקי. חברות רבות שילבו מסרים ירוקים על גבי האריזות והשיקו מוצרים בעלי מאפיינים סביבתיים, אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי: קיימות הופכת בהדרגה לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית של חברות רבות.
על רקע רגולציה מתהדקת, עלייה במודעות הצרכנית, מחירי חומרי גלם משתנים והמעבר לכלכלה מעגלית, תעשיית האריזה נדרשת לבחון מחדש את הדרך שבה היא מתכננת, מייצרת ומנהלת את מחזור החיים של האריזות.
עבור יצרנים, בעלי מותגים ושרשרת האספקה כולה, השאלה כבר אינה האם קיימות תשפיע על התעשייה, אלא כיצד ניתן להפוך אותה למנוע של חדשנות ויתרון תחרותי.
מהכלכלה הליניארית לכלכלה מעגלית
במשך עשרות שנים פעלה הכלכלה במודל ליניארי המבוסס על ייצור, שימוש והשלכה. הכלכלה המעגלית מבקשת לשנות תפיסה זו באמצעות שמירה על ערכם של חומרי הגלם והמוצרים לאורך זמן, תוך עידוד שימוש חוזר, מחזור וניצול יעיל יותר של משאבים.
על פי Ellen MacArthur Foundation, המעבר לכלכלה מעגלית מהווה אחד הכלים המרכזיים להפחתת פסולת ולשימוש יעיל יותר במשאבים.
עבור תעשיית האריזה, המשמעות היא מעבר מחשיבה על סוף חיי האריזה לחשיבה על מחזור החיים המלא שלה.
הפחתה קודמת למחזור
למרות החשיבות הרבה של המחזור, הגישה המקובלת בכלכלה המעגלית ובמדיניות הפסולת האירופית מדגישה כי העדיפות הראשונה היא מניעת פסולת במקור וצמצום השימוש במשאבים.
רק לאחר מכן מגיעים פתרונות של שימוש חוזר ומחזור.
גישה זו מחזקת את החשיבות של תכנון נכון, הפחתת חומרי גלם ושיפור יעילות התהליכים כבר בשלבים הראשונים.
קיימות מתחילה כבר בשלב התכנון
עקרונות Design for Recycling הופכים לחלק בלתי נפרד מתהליכי הפיתוח.
הדגש עובר ל:
פישוט מבני האריזה.
שימוש במבנים מונו-חומריים (Mono-Material).
הפחתת משקל האריזה.
צמצום שימוש בחומרים מורכבים.
שיפור יכולת המיון והמחזור.
המשמעות היא שתכנון האריזה אינו עוסק רק בהגנה על המוצר או במראה השיווקי, אלא גם בשאלה כיצד ניתן לשפר את הטיפול באריזה לאחר השימוש.
חומר ממוחזר: בין דרישות השוק לאתגרי הביצועים
השימוש בחומר ממוחזר (PCR - Post Consumer Recycled) ממשיך להתרחב, אך שילובו אינו פשוט בכל יישום.
היכולת לשלב חומר ממוחזר תלויה בדרישות הביצועים, במגבלות רגולטוריות, בזמינות חומרי הגלם ובמאפייני המוצר הסופי.
בין האתגרים המרכזיים:
זמינות חומרי גלם.
שונות באיכות החומר.
מגבלות רגולטוריות.
השפעה אפשרית על ביצועי האריזה.
עלויות.
עבור חברות רבות, האתגר הוא למצוא את האיזון בין יעדי קיימות לבין דרישות איכות ובטיחות.
פחות חומר, יותר יעילות
Lightweighting הפך לאחת המגמות המרכזיות בתעשייה.
הפחתת משקל האריזה עשויה לתרום לצמצום צריכת חומרי הגלם ולשיפור היעילות, אך השפעתה הכלכלית תלויה במבנה האריזה, בטכנולוגיית הייצור וביישום הספציפי.
במקביל, טכנולוגיות ייצור מתקדמות ושיפור תהליכים מאפשרים להפחית פסילות ולייעל את השימוש במשאבים.
האם קיימות עולה יותר?
בטווח הקצר, חלק מהפתרונות בני הקיימא עשויים לדרוש השקעות והתאמות. אולם בטווח הארוך, חברות רבות מזהות ערך עסקי באמצעות:
הפחתת פסילות.
שיפור יעילות הייצור.
צמצום צריכת חומרי גלם.
התאמה טובה יותר לדרישות השוק והרגולציה.
חיזוק המותג.
יצירת יתרון תחרותי.
יותר ויותר חברות מגלות כי קיימות ורווחיות אינן בהכרח מטרות סותרות.
חדשנות וקיימות הולכות יד ביד
המעבר לפתרונות בני קיימא אינו מסתכם בהחלפת חומר גלם אחד באחר.
בשנים האחרונות מושקעים משאבים רבים בפיתוח:
אריזות מונו-חומריות.
פתרונות Refill.
שילוב חומר ממוחזר.
אריזות קלות יותר.
פתרונות שימוש חוזר.
טכנולוגיות מיון מתקדמות.
עם זאת, במקרים מסוימים המעבר לפתרונות בני קיימא מחייב איזון בין ביצועים, עלויות ויכולת מחזור, ולכן הפיתוח מחייב בחינה מערכתית רחבה.
קיימות היא משימה של כל שרשרת הערך
המעבר לכלכלה מעגלית אינו תלוי ביצרן האריזות בלבד.
הצלחת התהליך מחייבת שיתוף פעולה בין:
ספקי חומרי גלם.
יצרני אריזות.
בעלי מותגים.
רשתות שיווק.
צרכנים.
מערכות איסוף ומחזור.
היכולת ליצור פתרונות בני קיימא תלויה בראייה מערכתית ובשיתוף פעולה לאורך שרשרת הערך.
חמישה צעדים שכדאי להתחיל כבר היום
למפות את חומרי הגלם הקיימים.
לבחון את יכולת המחזור של האריזות.
להפחית משקל היכן שניתן.
לבחון שילוב חומר ממוחזר בהתאם ליישום.
לעבוד בשיתוף פעולה עם ספקים ולקוחות.
מסקנה: שינוי תפיסתי רחב יותר
עבור תעשיית האריזה, המעבר לכלכלה מעגלית אינו מסתכם בשינוי חומרי גלם או בדרישות רגולטוריות.
מדובר בשינוי תפיסתי רחב יותר, המחייב חשיבה מחודשת על תכנון, ייצור ושיתוף פעולה לאורך שרשרת הערך.
חברות שיידעו להיערך מוקדם ולשלב חדשנות עם יעילות תפעולית, יוכלו להפוך את אתגרי הקיימות להזדמנות עסקית ולחזק את מעמדן בשווקים המקומיים והבינלאומיים.
מקורות מקצועיים
בישראל
המכון הישראלי לאריזה.
התאחדות התעשיינים בישראל.
המשרד להגנת הסביבה.
בעולם
Ellen MacArthur Foundation.
World Packaging Organisation (WPO).
Sustainable Packaging Coalition (SPC).
OECD.
European Commission.




